באוסקה, בירת האוכל המטורפת של יפן, נולדו שלושה מאכלים מפורסמים - אוקונומיאקי, טקויאקי וקושיקאצו. על השניים הראשונים בהרחבה בקרוב, בינתיים נתמקד באחרון.
ככל שחקרתי את המטבח היפני, גיליתי את החיבה המוזרה של יפנים לאכול דברים על שיפוד (הבולטים הם יקיטורי, דאנגו, בננות בשוקולד, ודגים בפסטיבלים), והשם הכולל לשיטת ההגשה הזו נקראית "קושי" שאפשר לתרגם לשיפוד, והוא החלק הראשון בשם המאכל. אגב, קל מאד לזכור את הקאנג'י של המילה, שנראית בעצמה כמו שיפוד - 串.
פירוש החצי השני, "קאצו" הוא מטוגן (כמו בטונקאצו), כך שאת החיבור של שניהם, "קושי-קאצו", אפשר לתרגם ל - "שיפוד מטוגן"', או בקיצור, צרבת.
בחרתי את המסעדה הפופולרית ביותר שמתמחה במאכל הזה ומגישה אותו במשך שנים ארוכות לקהל סועדים נאמן. סניף המקור שפועל משנת 1929 נמצא בשכונה רעועה שהיתה רחוקה מסדר היום שלי, אבל באיזור המלון פועל הסניף התיירותי הפופולרי יותר, וקפצתי אליו אחרי צהרים, כדי לא לעמוד שעה בתור.
בואו נעשה את זה קצר כי אין הרבה מה לספר. הזמנתי את הסט הפופולרי של 12 שיפודים מייצגים. קיבלתי אותו בשתי נגלות - צלוחיות מתכת עם רשת, ועליה מבחר שיפודים. מפשוטים כמו נקניקיות או כדורי בשר, ועד מעניינים יותר כמו שורש לוטוס, אצבע גבינה וביצי שליו. כולם עטופים בבלילה סמיכה של ביצים וקמח ומצופים בפנקו. הטיגון המהיר יוצר קראסט זהוב שהוא ממכר בהתחלה, אבל לאורך הדרך משתלט על הטעם, ומשטח את הטעמים של השיפודים השונים לגוון אחד. זה מקום בילוי מגניב לבני נוער, אבל לטעמי האוכל גס, עממי ומזכיר שוקופאי עם טעות במילוי.
זה למשל היה בזבוז של שרימפס טוב
וזו היתה גבינה שהטיגון דווקא הציל
ועוד דבר קטן על תרבות האכילה - את השיפודים טובלים בקערת סירופ מתקתק ומעט חמוץ (שהזכיר לי בלסמי וסויה), ומקפידים שלא לטבול פעמיים כי הוא משותף לכל הסועדים. חייבים עוד קצת מהדיפ? השתמשו בעלי הכרוב הטריים, טבלו אותם ואז לטפו את השיפוד שלכם. אמממ. כן.
כדאי מאד להזמין משהו קריר לשתות ליד, כמו בירה או תה, אחרת התוצאה שומנית מאד בפה.
Kushikatsu Daruma
1-6-4 Dotonbori, Chuo-ku, Osaka
http://www.kushikatu-daruma.com/
11:30-22:30
תוכלו לזהות אותו מיד לפי פסל הענק של השף הזועם.
1-6-4 Dotonbori, Chuo-ku, Osaka
http://www.kushikatu-daruma.com/
11:30-22:30
תוכלו לזהות אותו מיד לפי פסל הענק של השף הזועם.
