בית קפה מקסים שמצאנו במקרה כששברנו עם האופניים דרך רחוב צדדי.
דלפק ארוך ושתי שולחנות קטנים בהמשך, ולאורכו המון חפצים קטנים של בעלת הבית. יש מבחר גדול של מאפים קטנים, אבל בחרנו רק לשתות.
קפה סיפון מעולה, ומאיה שלא מיודדת עם הסם שלי, הלכה על משקה קינאקו ששינה את חייה. קינאקו היא אבקת פולי סויה קלויים, משתמשים בה המון בקינוחים יפנים מסורתיים, בעיקר בפידור מעל. כשמערבבים אותה עם חלב (חלב סויה במקרה הזה, והוא עדיף לדעתי), מתקבל משקה מתקתק, בטעם של אגוזים ושקדים שמעולם לא טעמתם.
הנה עמוד הפייסבוק של המקום -
אין סיבה להגיע במיוחד, אבל בהחלט כדאי לעצור אם נמצאים באיזור. (סמטא שיוצאת מרחוב הקניות המקורה Tenjinbashisuji)
כשיצאנו, בעלת המקום יצאה אחרינו והצביעה על המקדש שנמצא ממש מעבר לכביש הצר וסיפרה שהיא חיכתה שנה שלמה שעץ הסאקורה שהיא אוהבת יפרח. אפשר להגיד על היפנים שהם רובוטים בכל מה שקשור להתנהלות רישמית, אבל גילינו גם המון אנושיות וחן בפרטים הקטנים.
גל, קראתי בשקיקה והנאה עוצמה את כל הפוסטים - אני כל כך חייבת לטוס ליפן שזה כואב. בלוג מדהים ואיזה כיף שהוא עוד קצת ממשיך ::)) ביוש <3
השבמחק