יום שבת, 2 באפריל 2016

חדר אמבטיה יפני

אובססיית הנקיון של היפנים לא פוסחת על החדר האמבטיה, וכמו הרבה דברים אחרים, גם הרחצה מתנהלת אחרת ושונה ממה שנהוג בעולם המערבי. 
חדר האמבטיה יהיה תמיד חדר נפרד מהשירותים (שמוגדרים כמוקם מלוכלך), ולמרות שיש בו אמבטיה, לא מתקלחים בה. את המקלחת עצמה (נקיון הגוף) מבצעים בישיבה על שרפרף על הרצפה. כל חדר האמבטיה הוא יחידה מוגנת מים שניתן להשפריץ בו על הכל והמים נאספים ומתקזים לרצפה. בזמן הזה אגב, האמבטיה מכוסה כדי שמים עם סבון לא יכנסו אליה. 


רק לאחר שהגוף נקי, גם משאריות סבון, ניתן להכנס אל אמבטיית המים החמים ואז פשוט להרגע. לפעמים האמא המארחת היתה נותנת לי דיסקית קטנה שמתפזרת במים בצליל שריקה מוזר וצובעת אותם בגוונים משתנים וריח פרחים. 


המים באמבטיה חמים מאד (42 מעלות בדרך כלל), ומשמשים את כל בני הבית, בזה אחר זה. אני יודע שזה מאד מוזר לתפיסה המערבית, אבל כך זה מתנהל ערב ערב לפני הארוחה. בדרך כלל הגבר נכנס ראשון, ואחריו הילדים ואחרונה האם (החברה היפנית עדיין שוביניסטית). לאורחים נהוג להציע להכנס לפני כולם. 
בסיום, סוגרים את המכסה, ומפנים את החדר לבן המשפחה הבא. 

את המים לא מרוקנים בסוף השימוש, הם ישמשו גם לימים הבאים, ועקרות בית רבות משתמשות בהם גם כדי לעשות כביסה. 
המכשיר הזה שולט על הטמפרטורה וחימום המים באמבטיה, כך שבכל יום הדלקנו אותו ע״י לחיצה על הכפתור הימני תחתון ותוך רבע שעה בערך התחממו המים לטמפרטורה שנקבעה. כל הבית היה מחובר למערכת הזו (ואחרות כמו הכביסה והאינטרקום), כך שברגע שהמים היו מוכנים, נשמע בכל הבית קול קריינית יפנית מנומסת שהודיעה שאפשר להכנס. ממש וויז.  


זו היתה חוויה מרתקת, בערך 10 דקות של הרגעות בכל ערב. יש משהו מטהר ומרגיע מאד ביציאה מהמים הרותחים ושטיפת דאגות היום. בעלת הבית סיפרה לי שהיא מנצלת את הזמן הזה כדי לקרוא ספרים, לשמוע מוזיקה ופשוט להרגע. הם חיים טוב היפנים. 




אין תגובות

פרסום תגובה

© Memories of a Gaijin
Maira Gall