המקום הזה הוא סוד שמור של תושבי טוקיו, והוא בהחלט לא מתאים לתיירים מזדמנים. בהגדרה זה בית קפה, ואכן מגישים שם קפה (מצויין) ותה ירוק (מעולה!), אבל החוויה בו שונה לגמרי, כמעט רוחנית.
כשפותחים את הדלת ומתרגלים לאפלה, מתנתקים מרעש הרחוב ומתרגלים מחדש לשני פסי קול חדשים - מוזיקה קלאסית ושקט סמיך, בו זמנית. זה נראה כאילו נכנסתם בטעות אל כנסייה מסרט אבירים, וכל פסיעה פנימה על לוחות העץ הישנים משמיעה קולות חריקה שמהדהדות בכל האולם. בצעדים קטנים שרוצים להתנצל על כל אחד מהם מגיעים אל ספסל פנוי, ומתיישבים.
כל המושבים פונים קדימה, אל זוג רמקולים עצומים מעץ שמנגנים מוזיקה קלאסית, ומדגישים את הצליל החם ופצפוצי השריטות של התקליט. הסאונד מתפזר בכל האולם ויוצר חווית שמיעה סטיריאופונית ועוטפת, מרגשת ממש. מערכת הסאונד הזו נמצאת שם מאז שנות ה50, כשבית הקפה נבנה מחדש אחרי שהוחרב במלחמת העולם השניה, והוא נבנה מחדש בדיוק באותו מראה כמו שהיה מאז יום הפתיחה ב1926.
מלצר נגש לכל שולחן, ובלי לדבר מניח כוס מים, את תוכניית המוזיקה לאותו שבוע, ותפריט. כשהוא חוזר מצביעים על מה שרוצים להזמין, ואם חייבים להגיד משהו, אז בלחישה בלבד.
בפעם הראשונה הגעתי לבדי וישבתי שם שעתיים. עבדתי על המחשב והרגשתי שכל הקשה במקלדת או הנחת הכוס על השולחן מפריעים לשקט שבין הצלילים. האטתי את עצמי והתמסרתי לקצב והרוגע שהמקום כופה עליך.
מדי פעם הופסקה המוזיקה ועובדי המקום החליפו תקליט, כשהם לוחשים למקרופון את שם היצירה ומעט פרטים עליה.
בפעם השניה הבאתי איתי את מאיה, ואז עלינו במדרגות העץ החורקות אל הקומה השניה, משם היה קל יותר לצלם (למרות שאסור, אבל בלוג)
ישבנו בשורה הראשונה, מול המעקה שמשקיף על הרמקולים הענקיים, ונטענו מחדש בכוחות חדשים. קשה לקום ולעזוב מקום כזה שהופך מוזיקה נעימה לחוויה כמעט דתית. כל שאר הלקוחות (ויש מעט מאד מהם), ישבו לבדם. קראו, בהו בחלל, ואפילו ישנו.
ועוד מילה טובה על הקפה - במקום לא מגישים אוכל, ואסור להכניס. בפעם הראשונה הזמנתי קפה שהיה נהדר, ובפעם השניה בחרנו שנינו בתה ירוק שהיה מהטובים ששתינו בכל הטיול. תרחיף סמיך, מרירות חזקה וטעם עמוק כמעט כמו של דשא טרי קצוץ (אני אומר את זה בקטע טוב, כן?)
תודה רוני על האינפוט הנהדר! רואה? לא סיפרתי לאף אחד.
פתוח כל יום מ 11:00 ועד 10:30
בית הקפה נמצא בשכונה הזויה, על הגבעה של מלונות אהבה ועומד בניגוד מוחלט לכל הטירוף שקורה סביבו. צרפתי סטריט וויו, אחרת אין סיכוי שמצאו את המקום.
מקום מדהים, ממש כנסיה למוזיקה קלאסית ולסאונד. תודה על ההמלצה - הפך לקפה הקבוע :)
השבמחק(ואני בכלל חובבת רוק).