ביקרתי ביחד עם אקי-סאן והבת שלה הונאצו-סאן בטירה ישנה ביאמאינו, משם הסתובבנו בסמטאות שהזכירו לי את האיזורים החבויים של קיוטו. בתי עץ, חנויות מסורתיות, וניצנים ראשונים של סאקורה.
קנינו שלושה דברים נהדרים - גלידת סאקורה, גלידת שומשום שחור, ודאנגו בציפוי מיסו ושמן שומשום.
דווקא הדאנגו שהרגיש לי הכי רגיל וחסר ייחוד התגלה כאחה הדברים המיוחדים והטעימים בטיול הזה. היה לו טעם כמעט כמו של חמאת בוטנים. עשיר, שמנוני וטעם חרוך של גחלים.
אני אנסה לשחזר דבר דומה בבית כשאחזור!ֿ
רגע, מה זה בעצם דאנגו?
השבמחקאל תחזור, תישאר ותמשיך לכתוב.
השבמחקסגרנו ?