מתי בפעם האחרונה אכלתם לבה?
הראמנייה המטורפת הזו לא מרחמת על האורחים שלה. מרגע הכניסה דרך הדלתות השחורות, מובלים לישיבה בדלפק ארוך וצר שמתוצפת קבוע ע״י שדים אדומים וכועסים. במקום מוזיקה נשמעים הלמות תופי מלחמה וההרגשה הכללית היא שנכנסת בטעות לחוג בית של כת השטן.
הצוות שאל אותי לגבי רמת החריפות של שני רכיבים, kara / から- פלפל חריף מהסוג הקונבנציונלי שמוכר לנו, ו-shibi / シビ, ״פלפל״ סצ׳ואני שהוא לא חריף אלא יוצר תחושת עוקצנות ונמנום בפה. אפשר לבחור בין 1 (בלי בכלל) ל5 (פליז קיל מי), הגאייג׳ין המטומטם חשב שהוא גבר גבר ובחר ב-4. טעות.
הקערה עצומה, הבשר בפנים נמס ממש, הביצה רכה ומפוצצת בטעם חלמוני. מרק נפלא, אבל חריף אש. עם כל שאיבה ואנקת כאב הרגשתי איך העיניים של השדים יוצאים מחוריהם וננעצים בי, כמו ניצים שחגים מעל. מוות באריסה.
חלמון מעולם אחר. חבל שהפה שלי היה רדום כמו אחרי רופא שיניים ולא יכולתי להרגיש אותו.
ואם כל זה לא מספיק, ערכת שום מחכה בצד. שלחו סופר טנקר, אני עדיין מדמם פה.
מומלץ מאד, אבל לכו על חריפות מתונה, 2-3 נשמע לי אידיאלי.
פלפל סצ'ואן הוא ספק הדבר הביזארי ביותר שטעמתי בחיי. כל נגיעה בגרגירים האלה היא כמו מכת חשמל בלשון
השבמחק