האמא המארחת הציעה שנצא לארוחת ערב ביחד עם חברה שלה מימי התיכון. היא ביקשה ממני לפגוש אותן ברובע היוקרה גינזה, מול כלבו מפואר, והייתי בטוח שאנחנו הולכים לאיזו מסעדה מפונפנת, אבל הן הובילו אותי בין בניינים וסמטאות, עד שהגענו אל מקום יוצא דופן שלא הפסקתי לצלם בו.
המסעדה נמצאת בקומת מרתף עמוקה, (אין שם קליטת טלפונים), ובנוייה כמו רחוב קיוטואי ישן. המתחם עצמו ענק, ומכיל בתים קטנים, נחל, מפלים, גשר, ופינות ישיבה שונות. אותנו הושיבו בתוך כוך אישי קטן אך מרווח. חולצים נעלים בכניסה, ומתיישבים סביב שולחן מרובע. הדלת נסגרת מאחור ונפתחת בכל פעם שמלצר מכניס פנימה אוכל בישיבה על הרגליים.
האוכל והשתייה הגיעו לאיטם, בכל פעם יוצא לטעום משהו חדש ולשתות לצידו, כך שיצא שהזמנו בלי הפסקה מליון דברים מעניינים. הנה הטובים שבהם -
פתיח, טופו שומשום
אדממה, נשנוש לבירה הראשונה
פלחים של השורש שממנו מכינים טורורו, מצופים באבקת טוגראשי חריפה
מוס טופו עם רוטב דומה למיטאראשי, דביק ומתקתק. נפלא.
קערת צדפות
מבחר סשימי
נאבה (סיר ביפנית). זו קדרה שממשיכה להתבשל על השולחן. יש בה ציר דאשי מעודן מאד, ירקות, פטריות ואטריות.
לצידה מקבלים בשר עוף טחון ומתובל בשום וג׳ינג׳ר.
מפילים ממנו נתחים אל המים, והם הופכים לקציצות רכות כמו עננים.
הגיע שוב הזמן לשתות, וכשאני אומר לשתות אני מתכוון לבירה מאצ׳ה.
שרימפס נא. מתוק ובשרני.
ולסיום שתיהן הזמינו לי בהפתעה סאקה מאקיטה עם סנפיר של דג פוגו בתוכו. הבעירו לי אותו והגישו בלי לספר לי מה זה. מפתיע, זה היה נהדר.
ושני דברים קטנים לקינוח. גלידת מאצ׳ה מצויינת עם כדורי דאנגו ואזוקי מתוקה.
עוגת מאצ׳ה וטראפלס מאצ׳ה. קטן אך מספק מאד.
שינובו סאן, הארומי סאן, דומו אריגאטו גוזאיימס. זו היתה חוויה נהדרת!
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחקאפשר קישור למקום?
השבמחקהיי, הוספתי את שם המסעדה ואת האתר שלהם
מחקאפשר לחפש ולראות ביקורות נוספות (ותמונות) באינטרנט
איזה אומץ, לשתות משהו שאתה לא יודע מה יש בו.. :P
השבמחקכולי קנאה..
השבמחק