כשפתחתי את הבלוג הזה לא תארתי לעצמי כמה משמעותיים יהיו הזכרונות שלי מיפן, חשבתי על מסעדות וטיולים עם הרבה תמונות, אבל שום דבר לא הכין אותי לחוויה שעברתי בסופ״ש האחרון, חוויה שאני עדיין חי בתוכה.
לפני כמה חודשים הכרתי בחורה יפנית באינטרנט שהתעניינה בישראל ובעברית. דיברנו בקושי רב, כי יפנית היא השפה היחידה שאנחנו יכולים להחליף בה משפט שלם.
זה היה תרגול נהדר עבורי, אבל גם הזדמנות להכיר אדם מעניין והשיחות היומיות הפכו לשגרה כייפית.
מפה לשם, כשהיא שמעה שאני מגיע ליפן היא התעקשה שנפגש, וכדי לעשות את הסיפור קצר, ובהחלט יש מה לקצר, אז אספר שמצאתי את עצמי מתרחק מטוקיו בשינקנסן , מתארח בבית יפני באיזור כפרי שאף תייר לא חלם להגיע אליו, ומבלה יומיים עמוסי חוויות עם אישה יפנית מדהימה ורחבת לב, ובתה בת ה16 שהפכה כל רגע למצחיק ומרתק. שתיהן הפכו לחברות שלי ואני אוהב אותן בכל ליבי.
אני אאלץ לפרק את הטיול הזה למספר פוסטים שיגיעו בהמשך, כי קרו ביומיים האלו כל כך הרבה דברים.
אקי-סאן, הונאצו-סאן, תודה רבה! 3>
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה