יום חמישי, 10 במרץ 2016

דברים רנדומלים מהמכולת

יוגורט חמוד, סאקה בקרטונית עם קש (נשבע לכם), ובאן מאודה עם שעועית. 




אני מת על ארוחת הבוקר של Matsuya


כתבתי על זה גם בטיול הקודם. בסך הכל 15 שקלים ומשביע עד הצהרים המאוחרות. 
מאות סניפים בכל יפן, וקל מאד לזהות אותם לפי הלוגו


חטיפים בין השיעורים


למעלה חטיף סויה ותפוחים (מעצור דלת, אבל טעים). למטה ביסקוויטים נהדרים בטעם לימוני, קטנים כמו מקש השיפט שלכם, ומשמאל דונאטס מסוכרים. לא יודע למה קניתי את זה. 



סיור בשכונה

מפה לשם יצא שהאמא המארחת שלי היא שפית יפנית שהיתה נלהבת להראות לי את השכונה.  
מיד אחרי שהתמקמתי בדירה החדשה יצאנו יחד לסיור רגלי ברחובות הקטנים שמסביב לבית. הדירה נמצאת באיזור נעים של טוקיו, קרוב לUeno ו- Asakusa, איזור מסורתי ומעניין שמזכיר לי את קיוטו. 
הלכנו לא מעט ברגל, והיא הכירה לי חנויות שהיא קונה בהן, חנות סכינים, כלי בית וחומרי גלם מעניינים.


כשעברנו ליד המקדש הזה היא הראתה לי את הבריכות והדגים שבהן, ונבהלה ממש כשסיפרתי לה שאנחנו אוכלים קרפיונים על ימין ועל שמאל. מבחינתה זה כנראה כמו לאכול אגרטל נוי. 


בהמשך הלכנו לאכול דגים בצורתם ההומנית, בחנות שמתמחה בטאייאקי, (טאי = סוג של דג , יאקי = אפוי/צלוי). היא קנתה לשנינו מאפה רותח מלא בשעועית מתוקה, והמשכנו הביתה. 





פלטת טוגנים אצל Tsunahachi

טמפורייה טובה שהגעתי אליה דרך המלצות ברשת. סט הצהרים עולה בין 2000-2700 ין, שהם פחות מ100 שקל. 

הישיבה סביב דלפק והשף מניח כל פיסה ברגע שהיא מוכנה, בקצב האכילה שלכם.
על המגש יש אורז (שוב, תמיד), רוטב לטבילה ודייקון מגורד שאותו מערבבים ברוטב, תה פולי סויה מעושן, חמוצים ומרק צדפות עדין, אפילו מדי. 

הטמפורה עצמה היתה נהדרת, ואי אפשר להגיע לרמת טריות גבוהה יותר. השף למשל הראה לי את השרימפס זז לו ביד. היה מיקס כולל של דגים, שרימפס, צלופח ושורש לוטוס פריך ובשרני. 
סה״כ טעים וטוב, אבל לא משהו לספר עליו, למרות שזה מה שעכשיו עשיתי. 







יום רביעי, 9 במרץ 2016

555 שקל, מקווה שהוא שווה את זה




חשוב מאד לשאוב את הרצפה




homestay

הרבה דברים קורים לאחרונה, ואני בקושי מספיק להגיע לבלוג ולספר. הדבר החשוב והמעניין שעברתי לגור עם משפחה מארחת, שבמקרה שלי היא אישה מקסימה שגרה לבדה בטוקיו וחולקת חדר בדירה המתוקתקת שלה. 
אנחנו יוצאים יחד לסיבובים בשכונה, למסעדות, מדברים ביפנית שבורה. החוויה הכוללת מרתקת ומאפשרת לי להביט פנימה אל תוך התרבות בלי פילטרים. 
אחזור לדווח בקרוב!

בתמונה, אמיר חצרוני נהנה מכוס תה ועוגיית שעועית בקבלת הפנים לדירה. 




יום שלישי, 8 במרץ 2016

ארוחת ערב מהקומביני

למרות שאני אוהב אוכל במצב צבירה פחמימה, הרגשתי שחסרים לי ירקות, אז קפצתי לקומביני ואספתי כמה סלטים טריים מהמדף. 25 שקלים, טרי וחביב מאד.

מימין למטה זה תבשיל/סלט בשם היז׳יקינונימונו. אני מכין אותו הרבה בבית, ואני אפרסם מתכון כשאחזור.





Oiwakedango

חזרתי אל זירת הפשע
חנות שמתמחה בדנגו מאז 1945, ועושה בית ספר לכל השאר. 


ניסיתי שניים - 


אחד עם אנקו, שהיה נהדר. איך בכלל אפשר לפשל עם אנקו?


ועם רוטב מיטראשי, שהוא סויה וסוכר שמבושלים עם קורנפלור עד לקבלת מרקם דביק. הוא היה הטוב ביותר שטעמתי אי פעם, וגם אלו שניסיתי בבית היו כל כך רחוקים ממנו. אני הולך לפצח את זה כשאחזור. דבש טהור. 






Saiseisakaba - 再生酒場 (izakaya)


אריארו סאן הצטרף אלי בערב ויצאנו לביקור באיזקאיה חברותית בשינג׳וקו. יחד דגמנו שורה ארוכה של שיפודים מוצלחים, בירה קפואה וטיפוסים מעניינים. 


המקום בנוי כדלפק סביב גריל מרכזי, סביבו עומדים (Tachinomi "שתיה בעמידה״) ומזמינים לאורך הערב לפי החשק והקיבולת. לעומת ההפרדה שלנו בין מסעדות שאוכלים בהן וברים שיוצאים אליהם כדי לשתות, האיזקאיות היא תשובה יפנית לבילוי לילי שמשלב את שניהם. עוד קצת מידע פה


מימין לצד השני - לבבות, לשון וכבד. 

מח, נפלא. 


 רקטום. נשבע לכם. אל תשאלו מה המרקם וכאלה, אני עדיין לועס. 


רקות, או כנראה פשוט בשר מאיזור הראש. 


מצלחת הירקות בחרנו שני דברים -


כרישה ומשהו שלא הצלחנו לזהות, אלו לא פלפלים קטנים, ואני עדיין חסר מושג. 
בניהם יש כבד שעטוף ברשת שומן, הכי טעים של הערב. 
ומימין קציצות של מיקס איברים פנימיים. 


היו גם סערפת, צוואר וחזה שלא צולמו. 

עוד דבר שחשוב לדעת, כשנכנסים אל איזקאיה, לפני הזמנת השתיה מקבלים otoshi, מתאבן קטן שמחליף את דמי הכניסה. במקרה שלנו הוא אכן היה קטן ועלה רק 4 שקלים.


אה, וכנראה שתצטרכו, אז השירותים מתחבאים מאחורי דלת המקרר שבמטבח. 


אל תחפשו את המיקום בגוגל, כי היא ממוקמת על המפה במקום אחר. זה המקום הנקודתי הנכון. 





Roastery

בית קפה מצויין על ה- cat street, הרחוב שמחבר בין shibuya וharajuku. 
הקפה נקלה במקום עם ההזמנה ומגיע ב-3 צורות - אספרסו, אמריקנו ולאטה. לא  מהזולים, אבל טוב. 

נעים לשבת, מעט אפלולי, ריח נעים וקולות גריסת הפולים מתערבבים במוזיקת הג׳ז ברקע. מומלץ מפה!







© Memories of a Gaijin
Maira Gall