יום שלישי, 5 באפריל 2016

Konnyaku

האוכל ביפן מפתיע לא רק בטעמים וברכיבים שלו, אלא גם בטקסטורות. אחד המאכלים השכיחים (פחות בזכות עצמו אלא יותר כרכיב משלים) הוא הג'לטין שמורכב מפקעת של הפרח קונג'אק ("לשון השטן"). המרקם שלו מוזר, מצד אחד ג'לטיני ורוטט, מצד שני הוא עמיד מאד, גמיש וחזק. הנגיסה קלה אבל הוא לא נמס בפה אלא נשאר שלם ועמיד, כמו גומייה. 



אין לו כמעט טעם בפני עצמו, (וגם תכולת שומן, פחמימות וקלוריות כמעט אפסית) כך שהוא זקוק לחיזוקי טעם. אחד מהם, וכנראה הפופולרי ביותר הוא באודן, מרק דגים צח ששטות בו כופתאות מסוגים שונים, שיפודי קונניאקו ושיפודים אחרים. 
עוד דרך לאכול אותו כשהוא טבול ברוטב עשיר בטעם, בדרך כלל זה מיסו. כאן למשל הוא אכלתי אותו כשיפוד מלא ברוטב מיסו אדום סמיך, מלוח ומתוק בו זמנית. 



עוד שיטה להנות ממנו היא לדחוס אותו דרך קופסאת עץ עם רשת ריבועים (ממש כמו מתקן צ'יפס), ומקבלים אטריות ג'לטיניות מעניינות בפה בשם שיראטאקי (אפשר לקנות בארץ!). פירוש השם "מפל - לבן", וזה בהחלט מזכיר משהו בחלקלקות המימית שלהן. אפשר להקפיץ אותן ולהתייחס אליהן כמו לפסטה, אבל הכי טוב לשלב אותן במרק. 


via GIPHY

יש הרבה סיבות לאכול אותו מעבר לנתוני הפתיחה חסרי הטעם, הוא ממלא את הבטן ולא משמין, עוזר למנוע סכרת, עשיר במינרלים, סיבים, ומונע לחץ דם. פתרון נהדר לדיאטות ובכלל כדי לחיות לאורך זמן כמו יפנים.




אין תגובות

פרסום תגובה

© Memories of a Gaijin
Maira Gall