שש בבוקר, ואקי-סאן מעירה אותי לריח של טיגונים - "עכשיו מכינים בנטו". אני בקושי מגרד את עצמי מהמיטה, והיא כבר מערבבת דברים במחבת ומסדרת הכל בקופסאות פלסטיק.
היו שם רולים של בייקון במילוי אספרגוס ופטריות אנוקי, חביתה מתוקה, נפלאה מאין כמוה, שרימפס בציפוי פנקו פריך, נגיסי עוף מטוגנים, אוניגירי של סלמון ואצות שהונאצו-סאן עיצבה בידיים מיומנות למשולשי ענק ואפילו נקניקיות קטנות בצורת תמנונים.
בלי פירוטכניקה וצעצועים קיטשיים, רק אוכל ביתי טעים שלא יכולתי להתאפק מלשים עליו את היד.
יצאנו לדרך אל Inuyama jo, הטירה העתיקה ביותר ביפן במרחק של שעתיים נסיעה בדרך הררית ונוף כפרי. כשהגענו פרסנו הכל על ספסל במקום ולא הצלחנו להשתלט על כמות האוכל. היה נפלא!
כששאלתי את אקי למה היא מעצבת את הנקניקיות בצורת תמנון (כולל ניקוב עיניים!) היא ענתה לי בשיא הרצינות, "כי זה חמוד".
אקי-סאן והונאצו-סאן! היה לי סופ"ש נפלא שלא אשכח לעולם. תודה רבה!
あきさん, ほなつさん, 楽しい週末は どうも ありがとう!
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה