בתןך כל חנות כלבו גדולה שמכבדת את עצמה ביפן, יש במרתף קומת אוכל ענקית המכונה: דפצ'יקה (depachika). השם נוצר משילוב המילים של depato (חנות כלבו ביפנית) ו-chika (מרתף ביפנית). לקרוא לקומה כזו פוד קורט זה אנדרסטייטמנט - יש שם עשרות (ולפעמים גם מאות) דוכנים של אוכל מוכן, עוגות וממתקים, ואוכל ארוז לקחת כמתנה הביתה. האיכות עילאית, הכל טרי, רענן ומפונפן, וכל בנאדם שפוי יכול לאבד את דעתו מהמבחר המתעתע.
כדי לקבל מושג מה הולך במחלקת המלוחים תנסו לדמיין מעדני מזרע, רק ברמה של מלכת אנגליה.
במתוקים נסו לדמיין בוטיק של פייר הרמה, רק שלושים כאלה, אחד אחרי השני. רמת האסתטיקה וההקפדה על הפרטים גבוהה מאוד, כמו שרק היפנים יכולים.
אם אין לכם כוח רצון ונשברתם וקניתם (זה חזק ממכם, אל תנסו להתנגד) - תוכלו לחזות בפלא האריזה שהוא לא פחות מרשים מהתצוגה. יקחו את העוגה שלכם, יעטפו אותה בצלופן וישפצרו אותה בתוך קרטונית קטנה עם נעצים, סלוטייפים, ושאר סלסולים וקרטונאז', כך שגם אם תעלו עכשיו לסיבוב ברכבת הרים או במכונת כביסה, העוגה תישאר מושלמת ויציבה בדיוק כמו בויטרינה. הם אורזים בפנים אפילו שקית קרח קטנה, כדי שעד שתמצאו מקום לאכול אותה (שזה אתגר בפני עצמו), היא תישאר קרירה ורעננה. כי מה ציפיתם, איכרים שכמותכם? מה זה פה, סין?
המוצרים היבשים הארוזים (קרקרים, עוגיות מוצ'י יפניות מקמח אורז דביק, עוגת ספוג, וכו') עטופים בכל כך הרבה הוד והדר שהם יגרמו גם לערימת של שלווה עבשה מפורים להראות כמו פתיתי זהב טהור.
נייר העטיפה היפני (וגם הטקסטיל היפני, תכל'ס) הוא נושא לבלוג בפני עצמו.
דפצ'יקות בבתי הכלבו המפורסמים והגדולים במיוחד (לדוגמה isetan, או takashimaya) מכילות אפילו סופרמרקט בו אפשר לקנות גם מוצרי מזווה (בתמונה: קיר שלם שמוקדש רק לסוגי סוכר. ספרתי שלושים). יש גם פירות וירקות טריים שלא העליתם בדעתכם שאנשים רגילים יכולים בכלל לקנות: מגוון הזוי של פרחים אכילים, עשבי תיבול, ירקות שלמים, חתוכים, ובכל מצב צבירה. גל כבר הרחיב בעבר על
תופעת מתנות הפרי האכילות והיקרות, וזה המקום להשיג אותן. מלון ב-500 שקל מישו? הו, תודה, לא הייתם צריכים.
מחלקות הבשר והדגים יגרמו לכם לבכות, כי כל פיסת סושי או סשימי שמתמקמקת פה כמה שעות במקרר תהיה פי אלף יותר טעימה, טרייה ומדוייקת מכל סושי מצוי בארץ. וביחס למחיר, התוצאה מצדיקה את עצמה מאוד. אם בא לכם נשנוש בריא מבלי לסתום את הבטן יותר מידי, 35-40 ש"ח יקנו לכם מגשית סשימי חמודה, באיכות מעולה (שכמובן תיארז לכם עם צ'ופסטיקס ופנכות קטנות של רוטב סויה, ווסאבי, ושקית קרח), שבארץ הייתה עולה פי שתיים ומשאירה אתכם עם קלקול קיבה.
כל הקונדיטורים הגדולים ביותר מהמערב פותחים לעצמם סניפים ביפן, ולפעמים אפשר למצוא גם גרסאות בלעדיות עם שילובי טעמים יפניים מובהקים, שאי אפשר למצוא בסניפים במערב: בטטה סגולה, ממרח שעועית מתוק, ערמונים (הם מתים על זה), סאקורה (עלי עץ הדובדבן שפריחתו כרגע בשיאה), וכמובן, איך לא, מאצ'ה (אבקת תה ירוק).
אם יש לכם שעה פנויה (או שתיים. או שלוש), ויורד בחוץ גשם, הביקור בדפצ'יקה מומלץ מאוד מאוד. בטוקיו המוצלחת ביותר היא isetan, והיא גם היוקרתית והמגוונת ביותר (והם גם לא מרשים לצלם שם. אל תנסו אותם כי תחטפו חרב בגב, בערך). בקיוטו takashimaya היא המומלצת ביותר, ואחריה בתור היא daimaru.
